לימודי הסתוריה בחינוך וולדורף

לימודי היסטוריה בחינוך וולדורף

כמו בכל תוכניות הלימודים בביתי ספר וולדורף, גם לימודי ההיסטוריה מנסים להביא מזון ומזור לנפשו המתפתחת של הילד.
שטיינר מתיחס לקשר שבין הגופים לבין היכולת של הילד לקלוט או להבין רצף של אירועים היסטוריים הקשורים זה לזה. רק לקראת גיל 12 עם התחלת השיחרור של הכוחות האסטרליים ,מסוגל הילד
להבין קשרים סיבתיים בין מוקדם למאוחר, וזאת משום שהגוף האסטרלי חי במהלך לאחור.עדאז , נציג בפני הילדים תמונות בודדות אשר יפנו לרגש הילד ויעוררו בו אהדה או חוסר אהדה. אך נזהר מלעורר בילד שיפוטיות, כיוון ששיפוטיות מוקדמת, כאשר לרשות הילד הצעיר כוחותיו האתריים בלבד, עלולה להקבע בגופו האתרי, בו בולטים בחסרונם רגשי האהבה והחמלה.
נלמד תחילה באמצעות תמונות מעולם האגדות דרך הגיבורים המיתיים ועד לביאוגרפיות של אנשים גדולים ,כל אלה אמורים להזין את ישותם המתהווה של הילדים בדמויות מופתאשר יאירו את דרכם בהווה ובעתיד.
מורה וולדורף וותיק, מטיב לתאר את השפעתם של הגיבורים על נפשם של הילדים Eugene Schwartz
(בתרגום שלי) http://millennialchild.com באתרו:

דמותם של הרקולס, משה,קרישנה או אכילס הנתפשים בדימיונם של הילדים הקטנים, נוטים להכות שורשים ולגדול כאימפולס הרואי בילד. מולם ניצבים הפאוור ריינג'רס למיניהם, פלסטיים ואלקטרונים עם הבעות פנים ממוחשבות, אשר נולדו וגדלו באולפניםלאפקטים מיוחדים. הילד , שנלכד בכוחם המזוייף,עלול להרגיש אכזבה עמוקה ולגדול בתחושה שהאמת לא קיימת. החשיפה לגיבורים אמיתיים מעודדת אומץ, בשעה שהחיים בצלם של "גיבורי העל" מולידים אנטי- גיבורים

בכיתה ה' יחוו הילדים את רוח התקופה של הודו, פרס ומצרים ובתקופה הבאה, נלווה את יוון העתיקה במעבר שבין מיתולוגיה להסטוריה. היוונים עצמם חוו את המעבר התודעתי מהחזותי אל השכלי , שינוי תודעה המאפיין גם את גיל הילדים.נשאף לארוג את לימודי ההיסטוריה בכל המקצעות האחרים. אוסף של תאריכים ומאורעות המנותקים מהחיים עצמן נידונים לשכחה, לימוד של ההיסטוריה כאשר היא שזורה בחיים (כפי שבחינוך וולדורף שואפים ללמד) הופכת את הלימוד ליכולת השייכת לתלמיד והעומדת לרשותו גם שנים רבות אחרי סיום בית הספר.
בכל שיעור נקפיד לפנות אל שלושת הכוחות המניעים את האדם: רצון, רגש וחשיבה ,נלמד באמצעים אומנותיים, נעודד גילוי ופליאה, יצירתיות ונקודותמבט שונות. את רצף השיעורים נתכנן לפי שלושת השלבים: נושא חדש, recall, מיומנות.
בניגוד ללימודי גיאוגרפיה בוולדורף, המתחילים מהמעגל הקרוב ומתרחקים, לימודי ההיסטוריה משחזרים את התפתחותה של האנושות ומגיעים מן העבר הרחוק אל ימינו.
כאמור, רק בכיתה ה' נתחיל בלימודי היסטוריה "אמיתיים", אך כבר בכיתה א, ואפילו מגן הילדים, נזרע את הזרעים שיאפשרו, בבוא העת, העמקה ,יכולות חשיבה וראייה היסטוריות.

מןהאגדות הקסומות ועד "אם תרצו אין זו אגדה" – מטמורפוזה של סיפור

בשנים הראשונות של השבעון השני, הילד חי עדיין בעולם של אחדות: הטבע, בעלי החיים, גרמי השמיים, רוחשים עבורו חיים, צפרדע שהופכת לנסיך , מכשפות וגמדים מזינים בתמונות נפלאות את נפשותיהם הרכות של הקטנים. האגדות המלוות את תקופות הלימוד והשזורות באותיות, במספרים ובצורות הן ההיסטוריה בכיתה א'..

בכיתה ב' הילדים ממשיכים בתהליך של "ירידה לאדמה", אךעדין תלוים בין שמיים לארץ.
נשים דגש על התכונות האנושיות ( הארציות) באמצעות המשלים ונאזן את התכונות החד צדדיות בסיפורי צדיקים וקדושים (איכויות גבוהות).

"ונפקחו עיניהם" זה ההיגד שמלווה אותנו בכיתה ג'. בני ה9 מגורשים מגן העדן של האחדות, מזהים את עצמם כיישות נפרדת, מתחילים ליהות בקורתיים כלפי האנשים הסובבים אותם, העולם נצבע עבורם בצבעים חדשים, כאילו נברא מחדש. לכן מוצאים אנו לנכון ללמד את סיפוריבראשית עם דגש מיוחד על גרוש גן העדן.

לאחר "חציית הרוביקון" הילד ניצב עם שתי רגליו על האדמה ודרוש אומץ רב על מנת להתמודד עם השאלות החדשות המתעוררת בנפשם של הילדים. סיפורי הצפון, המספרים את עלילותיהם של הגיבורים הסקנדינבים, מביאים לילד את האפשרות להזדהות עם העוצמה הגדולה של תור, עם הערמומיות של לוקי, עם הענקים והאלים. המיתוסים הנורדיים מהווים מצע לתחושות החדשות באישיותם המתהווה של בני ה-10.

כאמור בכיתהה' נגיע למאורעות ההיסטוריים הראשונים. נתחיל במיתולוגיות הקדומות, החל ממסעותיו של מנו אל הודו הקדומה, דרך פרס ומצריים ועד יוון העתיקה. סיפורי האיליאדה והאודיסאה מהווים את הגשר בין המיתולוגיה להיסטוריה. חוכמת האלים היוונים ותרבות יוון בכללותה, מזינים את נפשם ומתאימים להרמוניה הגופנית הסוררת בגיל 11.
את צעדינו הראשונים בהיסטוריה נצעד ביחד עם אלקסנדר מוקדון, דמות מופת...