El Islam En Argentina

האסלם בארגנטינה : רקע היסטורי

לפי הספר "Modernidad religion y memoria" ("מודרניות דת וזיכרון ") הנוכחות של הדת המוסלמים בארגנטינה חוזרת על זרמי הגירה של מאה 19 והתחלה של מאה 20 שהגיעו מלבנון וסוריה. מאז התאריכים המוסדות הדתיים העתיקים ביותר שהוקמו על ידי עולים. הערבים לא רק נאספו ממקורות לאומיים ואזוריים, אלא גם במוסדות. בשנת 1927 המכללה לבנון סוריה נוסדה על ידי האפיפיור הכנסייה האורתודוקסיתמAntioquia . הערבים המוסלמים ייסדו את המרכז האסלאמי של ארגנטינה צדקה העלאווי פאן האגודה בשנת 1929.

בהדרגה הצורה של שותפות המבוססת על הנאמנויות המקוריות הופקה, ובעשורים האחרונים, חידושו את הבדלים אתניים ודתיים ויסודו מחדש את הדת המוסלמית.

. כמה מוסדות חשובים כמו מרכז המלך פהד והמשרד הדיפוזיה של האסלאם באמריקה הלטינית מופעיו בסוף המאה 20 ובתחילת המאה 21.
לגבי הגילוי האסלם , את המסגדAt-tahuid נוסד בשנת 1984, בתקופה האחרונה זכה בשקיפות הרבה ביותר ובממיר.

היעדר נתונים ניתנת לבדיקה על מספר המוסלמים בארגנטינה כלומר בהתאם המוסדות sheik, הפרסומים הקהילתיים ויחידים התייעצו לסכן דמויות הנעות בין 450,000 ו - 700,000, ולא חסר משלקחת סיכון, כי המספר עולה על 1,000,000 נאמן.


כמה דוברים התייחסו על המקורות הנוכחות המוסלמית הערבית בזמן הכיבוש של אמריקה, בגלל הכניסה החשאית של המורים בRio de la Plata, (ריו דה לה פלאטה), במאות 16 ו17, וגם התייחסו לנוכחות הזו כמקור הופעתה של תרבות הרכיבה של הגאוצ'וס .

סרפין פנחו בספרו "La quimera de Al-Andalus",("כימרה אל אנדלוס"), הוא התייחס המורים ביומן של הודו( Cronicas de Indias) , או המורים (moriscos o alabares )כפי שהספרדים קראו אותם במאה 16 , ואת ההתמודדות עם התופעות התרבותיות החדשות שלא ידעו להגדיר .חושבו שיכול להיות העברת אנשים חשאייםאם אבל אין תיעוד על מנת לקבוע את ממדם.
אבל אפשר לזהות אלמנטים Hispanoarabes (ספרדים ערבים). יכול להיות שהגורמים של הזיכרונות Hispanoarabes אלה הנוצרים שהתבוללו תכונות תרבותיות, הפנאי, החיים היומיום של השכנתם במשך מאות שנים.

במהלך המאות 16, 17 ו18 היה איסור מפורש להעביר להודו ((Indias מורים , צוענים ויהודים עד הדורות השלישי. ידעו על הזמנות שקבעו להחזיר את האנשים כאלה לספרת.

גם היוםאנחנו מוצאים אמריקה-ספרדית עקבות של התרבות שבה פרחו אל Andaluz במשך כל ימי הביניים,אבל אלה שספרדים וקריאולים שינו והתאימו, עם שורש אנדלוסי . אלה כמה מחרוזות, איזה שיר, ייצור ושימוש אריח,המבנים המורי או הגידול קני סוכר.

הרנן טבואדה תיעד בספרו "הצל האסלאם בכיבוש מאמריקה" (מקסיקו, 2003), רשמו באפן ממצה ,קטלג של כל "התכונות" והשפעות ערביות, מן המתיקות של הטיפול של עבדים מברזיל ( מתוך טוב לבהאסלאמית לכאורה לידי ביטוי בייצור של סריסים לאורך ההיסטוריה של האסלאם) עד העדיפות המתוקים, שמנות או ניקוי.

במדינות אחרות יספקו חקיקה, מוזיקה, גאוצ'ו, סיפורים על מושבות muslimas באמריקה, קווי הדמיון שפה ילידית עם עברית, פרסית, טורקית, ערבית –ברברית,המונחים כמסגד Matamoros, קצב ומסגד.

גם התצפיות של מטיילים וחוקרי טבע, אשר נתפסו על הדמיון ל "mohometana" Felix de Azara התייחס במאה ה 18 על הינדיאנים Guanaהודים, ממערב לנהר פרגוואי: "אי-אלו שגילחו את כל הראש חוץ מכמה שערות כמוסלמי ... "

Akmir Abdeluahed בספרו "הערבים באמריקה הלטינית: היסטוריה של הגירה בעריכת ",הוא מתאר שבאופן כללי המחקר של הגירה ערבית מוגבלת לקבוצות מלבנון וסוריה, ואלה שבתחילת המאה היו מן האימפריה הטורקית.
.
בדרך כלל, הדגישו את הנוכחות העולים בערים , ואת הנתיב העיסוק שלהם ממקום צנוע של רוכלי רחוב עד להיות סוחרים מבוססים יותרשמדור לדור אבדו את שפת מוצאם. בנוסף, כדי להדגיש את גמישותם למען להיכנס להיבטים של התרבות דבורי, והתבוללו מדור שני לתפקידים פוליטיים בחברה הלאומית.


ב 1860 סורים ולבנונים התחילו להעביר בארצות שונות מאמריקה כמו ארצות הברית, ברזיל ,ארגנטינה וצ'ילה. הסיבות ההגירה התייחסו על הקשרים היסטוריים של זמנים שונים:

בתקופה שבין 1860 ל 1920 רשמה גידול האוכלוסייה במזרח התיכון במיוחד בלבנון שבו היבטים מסוימים שלהקפיטליזם פצעו סוחרים בעלי מלאכה. המצב הפוליטי מתאפיין ברדיפה המופעלת על ידי האימפריה העות'מאנית, דבר שגרם להגירה בלתי חוקית.
בשנת 1911, המלחמה בטריפולי דוחפת ההגירה האנשים לפני הצבא. העולים החדשים מתקשרים לקרוביהם למען להגיר לעולם החדש.
בין השנים 1945 ל 1974 התנועות ההגירה יציבו אבל ,בגלל מלחמת אזרחים בלבנון ההגירה הגדילה שוב.
בהתחלה הריכוז העולים התרכז במרכז העיר ,בסביבה...