Leyes- objetos evidenciales
Páginas: 11 (2700 palabras)
Publicado: 11 de mayo de 2010
דינן של ראיות חפציות שהושגו בדרכים לא חוקיות, הדין המצוי והדין הרצוי ומה בין ראיה חפצית שהושגה באופן לא חוקי ל"פירות העץ המורעל"
שם הקורס: "דיני ראיות" שם המרצה: ד"ר ע. הרמן שם התלמיד: פסח כהן, ת.ז. 69351682
1. הצגת הבעיה
דילמה עמוקה פרושה במערכות המשפט בישראל באשר לקבילותן של ראיות שהושגו בדרכים לא חוקיות. בחיבור זה נתייחס לראיות חפציות בלבד, היינו בנסיבות שבהן חפץ משמשכ"אמצעי-הוכחה ומוגש לשופט כדי שיתרשם ממנו באופן בלתי-אמצעי, ללא תיווכו של אדם נוסף" (1) . קבילותן או אי-קבילותן של ראיות חפציות שהושגו בדרכים לא חוקיות נובעת בעיקר מעמדת ביה"מ, כ"הלכה פסוקה", יותר מאשר ממעט ההוראות החקוקות הקיימות(2).
לדילמה הזאת היבטים ערכיים-משפטיים שונים: א) האם תפקידו של ביה"מ להעדיף את "האמת מעל הכול" ואז, אם ראיות מהימנות מהוות מרכיב בעל משקל דיו בשיקולי הפסיקה, מתקבלות בביה"מ הגם שהושגובצורה בלתי חוקית; ב) האם תפקידו הוא להעדיף את "האדם, כבודו ומקומו בחברה מעל הכול" ואז, ביה"מ יסרב לקבל ראיות שהושגו בדרכים לא חוקיות/ראויות, תהא מהימנותן ומשקלן ככל שתהא. השופט ח. כהן (ע"פ 183/78-סלימן סלמן אבו מידג'ם נ' מ"י) מוסיף עוד מימד לדילמה הזאת, כאשר מציין את ההבדל בין גישתו הוא, לבין גישת השופט לנדוי באשר לפרשנות החוק במילים אלו: "מחד גיסא, חובתנו להגן על כבוד האדם שלא ייפגע בידיהמתעללים בו, ולעשות ככל אשר לאל ידנו לרסן את חוקרי המשטרה מלהשיג מטרת חקירתם באמצעים פסולים ונפשעים; מאידך גיסא, חובתנו היא להילחם בפשיעה ההולכת וגוברת והורסת כול חלקה טובה במדינה זו, ולמנוע הפקרת שלום הציבור לתעלולים של פושעים אלימים אך באשר הוכו בידי חוקרי המשטרה. דומה כי המחלוקת בינינו אינה אלא על עדיפות: לסברת חברי הנכבד עדיפה הגנה על כבוד האדם וזכויותיו היסודיות, ואילו לדידי עדיפה הגנה על שלום הציבור".מילים אלו מהדהדות עד היום. רק בימים האחרונים עדים אנו לחזרה מהודאתו של דמיאן קרליק (3) (החשוד ברצח משפ' אושרנקו); הגם שבידי המשטרה ראיות חפציות בעלות משקל (בגדים שהותיר אחריו, ליד דגימות DNA ותביעת אצבעות, לטענת סנגורו אורי קינן "ההודאה ממרשו נגבתה בכוח ובעינויים...אם כן...הודאתו לא שווה דבר".
"ברמה העקרונית", כותב דורון מנשה ( 4) , "השאלה שלפנינו היא: מה הופך עניין זה לאחד השנויים במחלוקת בספרותובפסיקה של שיטת המשפט שלנו, מחלוקת המביאה לעיתים לידי תפיסות והסדרי חקיקה ופסיקה מנוגדים". דן יבין (6) שואל האם קיימות "זכויות לחשודים" או שמא בהיותם חשודים זכויותיהם שונות מאלו של כול אדם, באשר הוא אדם (זכויות בכוללות, בין היתר: שלמות הגוף והרכוש, חרות, כבוד ופרטיות)?
סוגיה זו מטרידה אף את בתי הדין הדתיים. השקפתו של א' רוזן-צבי היא (7), שלגבי הוראות החוק המתייחסות "לקבילותן של ראיות שהושגו תוך עבירה על החוק"--הכוונה כאן ל:לחוק האזנת הסתר-1979 וחוק הגנת הפרטיות-1981) (9)—"משלימות אלו נורמות כלליות , בתחומים שאינם מיוחדים לענייני המעמד האישי ועל כן יש לתת להוראות אלו פרשנות קוגנטית ואכיפתן תהא כבשאר ערכאות שיפוטיות". מנגד עמדתו של הרב ש' דיכובסקי (8) גורסת שחוקים אלה "מכוונים לבתי משפט ולא לבתי הדין הרבניים".
לבסוף, הדיון על הראיות שהושגו באמצעים בלתי חוקיים, כאמור איננו נושא אופי משפטי בלבד."כרוכים בו שאלות ____________________________________
(1) י.קדמי "על הראיות", חלק שני, תשס"ד, 2003, 587-589; ראה גם א' הרנון, בהתבססו על פרופ' פלר, "דיני ראיות", קרח א', תשל"ד, 175.
(2) ראה חוק יסוד: כבוד אדם וחירותו תשנ"ב, 1992; ס' 12 לפקודת הראיות; ס' 2(1) ו-32 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א ,1981; תקנות האזנת סתר, תשמ"ו-1986.
(3) איילת חננאל, www.walla.co.il, מערכות וואלה!חדשות, 3 בנובמבר, 2009.
(4)ד. מנשה, "הלוגיקה של קבילות ראיות", 140-141, 2008.
(5) ראה א' הרנון, "דיני ראיות", הפרקליט ספר היובל, 482.
(6) ד. יבין "כללי החקירה המשטרתית – היש מקום לקודיפיקציה של "חוקי הציד?", עיוני משפט י"ב, 1987, 129.
(7) א' רוזן-צבי, בין קודש לחול, תשנ"א 1991.
(8) הרי שהסרטים, התמלילים ואף התמציות, שהופקו באמצעות האזנת סתר, מהווים כשלעצמם ראיות חפציות, בלא קשר לתוכנם.
(9) ש' דיכובסקי "האזנת סתר",תחומין י"א (תש"ן) 312.
של מדיניות והשקפת עולם. הגישה עשויה להשתנות ממדינה למדינה ומתקופה לתקופה" (10).
2. הדין המצוי
אנגליה: לפי ה-Common Law, כל ראיה שהיא רלוונטית, היא קבילה (בעיקרון) ואיננה נפסלת בהכרח בגלל אי-חוקיות האמצעים בהם השתמשו בכדי להשיגה. לביה"מ מוענק שיקול דעת רחב שלא לקבל ראיה כזאת, אם יהיה סבור שהדרכים בהן הושגה הראיה היו כה נפסדות, שלא...
שם הקורס: "דיני ראיות" שם המרצה: ד"ר ע. הרמן שם התלמיד: פסח כהן, ת.ז. 69351682
1. הצגת הבעיה
דילמה עמוקה פרושה במערכות המשפט בישראל באשר לקבילותן של ראיות שהושגו בדרכים לא חוקיות. בחיבור זה נתייחס לראיות חפציות בלבד, היינו בנסיבות שבהן חפץ משמשכ"אמצעי-הוכחה ומוגש לשופט כדי שיתרשם ממנו באופן בלתי-אמצעי, ללא תיווכו של אדם נוסף" (1) . קבילותן או אי-קבילותן של ראיות חפציות שהושגו בדרכים לא חוקיות נובעת בעיקר מעמדת ביה"מ, כ"הלכה פסוקה", יותר מאשר ממעט ההוראות החקוקות הקיימות(2).
לדילמה הזאת היבטים ערכיים-משפטיים שונים: א) האם תפקידו של ביה"מ להעדיף את "האמת מעל הכול" ואז, אם ראיות מהימנות מהוות מרכיב בעל משקל דיו בשיקולי הפסיקה, מתקבלות בביה"מ הגם שהושגובצורה בלתי חוקית; ב) האם תפקידו הוא להעדיף את "האדם, כבודו ומקומו בחברה מעל הכול" ואז, ביה"מ יסרב לקבל ראיות שהושגו בדרכים לא חוקיות/ראויות, תהא מהימנותן ומשקלן ככל שתהא. השופט ח. כהן (ע"פ 183/78-סלימן סלמן אבו מידג'ם נ' מ"י) מוסיף עוד מימד לדילמה הזאת, כאשר מציין את ההבדל בין גישתו הוא, לבין גישת השופט לנדוי באשר לפרשנות החוק במילים אלו: "מחד גיסא, חובתנו להגן על כבוד האדם שלא ייפגע בידיהמתעללים בו, ולעשות ככל אשר לאל ידנו לרסן את חוקרי המשטרה מלהשיג מטרת חקירתם באמצעים פסולים ונפשעים; מאידך גיסא, חובתנו היא להילחם בפשיעה ההולכת וגוברת והורסת כול חלקה טובה במדינה זו, ולמנוע הפקרת שלום הציבור לתעלולים של פושעים אלימים אך באשר הוכו בידי חוקרי המשטרה. דומה כי המחלוקת בינינו אינה אלא על עדיפות: לסברת חברי הנכבד עדיפה הגנה על כבוד האדם וזכויותיו היסודיות, ואילו לדידי עדיפה הגנה על שלום הציבור".מילים אלו מהדהדות עד היום. רק בימים האחרונים עדים אנו לחזרה מהודאתו של דמיאן קרליק (3) (החשוד ברצח משפ' אושרנקו); הגם שבידי המשטרה ראיות חפציות בעלות משקל (בגדים שהותיר אחריו, ליד דגימות DNA ותביעת אצבעות, לטענת סנגורו אורי קינן "ההודאה ממרשו נגבתה בכוח ובעינויים...אם כן...הודאתו לא שווה דבר".
"ברמה העקרונית", כותב דורון מנשה ( 4) , "השאלה שלפנינו היא: מה הופך עניין זה לאחד השנויים במחלוקת בספרותובפסיקה של שיטת המשפט שלנו, מחלוקת המביאה לעיתים לידי תפיסות והסדרי חקיקה ופסיקה מנוגדים". דן יבין (6) שואל האם קיימות "זכויות לחשודים" או שמא בהיותם חשודים זכויותיהם שונות מאלו של כול אדם, באשר הוא אדם (זכויות בכוללות, בין היתר: שלמות הגוף והרכוש, חרות, כבוד ופרטיות)?
סוגיה זו מטרידה אף את בתי הדין הדתיים. השקפתו של א' רוזן-צבי היא (7), שלגבי הוראות החוק המתייחסות "לקבילותן של ראיות שהושגו תוך עבירה על החוק"--הכוונה כאן ל:לחוק האזנת הסתר-1979 וחוק הגנת הפרטיות-1981) (9)—"משלימות אלו נורמות כלליות , בתחומים שאינם מיוחדים לענייני המעמד האישי ועל כן יש לתת להוראות אלו פרשנות קוגנטית ואכיפתן תהא כבשאר ערכאות שיפוטיות". מנגד עמדתו של הרב ש' דיכובסקי (8) גורסת שחוקים אלה "מכוונים לבתי משפט ולא לבתי הדין הרבניים".
לבסוף, הדיון על הראיות שהושגו באמצעים בלתי חוקיים, כאמור איננו נושא אופי משפטי בלבד."כרוכים בו שאלות ____________________________________
(1) י.קדמי "על הראיות", חלק שני, תשס"ד, 2003, 587-589; ראה גם א' הרנון, בהתבססו על פרופ' פלר, "דיני ראיות", קרח א', תשל"ד, 175.
(2) ראה חוק יסוד: כבוד אדם וחירותו תשנ"ב, 1992; ס' 12 לפקודת הראיות; ס' 2(1) ו-32 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א ,1981; תקנות האזנת סתר, תשמ"ו-1986.
(3) איילת חננאל, www.walla.co.il, מערכות וואלה!חדשות, 3 בנובמבר, 2009.
(4)ד. מנשה, "הלוגיקה של קבילות ראיות", 140-141, 2008.
(5) ראה א' הרנון, "דיני ראיות", הפרקליט ספר היובל, 482.
(6) ד. יבין "כללי החקירה המשטרתית – היש מקום לקודיפיקציה של "חוקי הציד?", עיוני משפט י"ב, 1987, 129.
(7) א' רוזן-צבי, בין קודש לחול, תשנ"א 1991.
(8) הרי שהסרטים, התמלילים ואף התמציות, שהופקו באמצעות האזנת סתר, מהווים כשלעצמם ראיות חפציות, בלא קשר לתוכנם.
(9) ש' דיכובסקי "האזנת סתר",תחומין י"א (תש"ן) 312.
של מדיניות והשקפת עולם. הגישה עשויה להשתנות ממדינה למדינה ומתקופה לתקופה" (10).
2. הדין המצוי
אנגליה: לפי ה-Common Law, כל ראיה שהיא רלוונטית, היא קבילה (בעיקרון) ואיננה נפסלת בהכרח בגלל אי-חוקיות האמצעים בהם השתמשו בכדי להשיגה. לביה"מ מוענק שיקול דעת רחב שלא לקבל ראיה כזאת, אם יהיה סבור שהדרכים בהן הושגה הראיה היו כה נפסדות, שלא...
Leer documento completo
Regístrate para leer el documento completo.