Ortner

דו"ח קריאה: אורטנר.
כל טענה הינה תלויה מנקודת המבט שכול אחד יעדיף כדי לבסס את הדעה אישי שלו, וכך להשיג את המטרתו. אך אנחנו גרים בעולם רבממדים, של אינסוף של ממדים, ולכן המטרה שכל אחד מאתנו רוצה להשיג, הסובייקטיביות של כל אחד מאתנו, מצדיקה או מפריחה את מסקנות של האחרים.
בכתבה המחברת טוענתשהמין הנשי הוא מין מדרגה שניה. מצד אחד הנשיות היא יותר קרובה למצב הטבעי של האדם המקורי: היא זו שתיוולד, וכל האיברים של גופיה מצפים לרגע הזו.מצד שני המקום בין תרבות לטבע של האישה, לאומת הגבריות התרבותי יותר , והניתוח שלה הצדיק את הטענה שהתרבות נמצאת מעל הטבע הם, כביכול, מסבירים את המקוםשל האישה.
אך אורטנר היא אישה, וכמו שהיא עצמה טוענת 'הבעיה' של המין הנשי פוגעת בה. היא אישה היא רואה בעיה שלא בהכרח היא אמתית ומוצדקת. המיןהנכות שאורטנר מנסה להבין הוא המין השולט.
כמו שאורטנר טועה אנחנו שייכים לממלכת החיות, וכמו כל חייה האדם (והאישה) נמצה בקרב תמידי להישרדות של החומרהגנטי שלו. הוא רוצה להישאר כחלק מהעולם החומרי עד סוף הימים. לכן אין לאדם אפשרות אחרת פרט למורשת הגנטי שלו. ילדיו ונכדיו יהיו הוכחות שהוא היהבעולם. לכן הם צריכים להיות בריאים וחזקים. ולכך יש לכל אחד תפקיד שונה כדי להשיג אותה מטרה.
לדעתי אמנם התרבות נמצא מעל הטבע, כי האדם הוא בורא עולםהתרבות, אולם עולם התרבות אינו יותר אלה ארכת של עולם הטבעי. והתרבות היא מסתובב סביב הבריאות של הילד והמשכיות של הזרע. הזכר יודע שבלי הנקבה אין לא אפשרותלהשאיר את המורשת הגנטי שלו בעולם הזה. הוא מפחד מימנה. היא יכולה להחליט אם לשמור על הבריאות של הילד. כל הכוח נמצא...