Libro
Páginas: 1770 (442488 palabras)
Publicado: 26 de julio de 2012
//////////////////
אִם מַצְפּוּנוֹ מֵעִיק עָלָיו, אִם בְּלִבּוֹ בֶּאֱמֶת כּוֹאֵב לוֹ שֶׁחָטָא – זוֹהִי כְּבָר הַתְחָלַת הַתְּשׁוּבָה.
בְּחֲזַ”ל כְּלוֹמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יוֹמָא ט, עמוד ב) כְּתוּבִים דְּבָרִים כַּדָּרְבָּנוֹת: "מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן מִפְּנֵי מָה חָרַב? מִפְּנֵי שְׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁהָיוּ בּוֹ: עֲבוֹדָה זָרָה, וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִיםוכו'. אֲבָל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים, מִפְּנֵי מַה חָרַב? – מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בּוֹ שִׂנְאַת חִנָּם".
מַמְשִׁיכָה הַגְּמָרָא: "רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמְרֵי תַּרְוַיְהוּ: רִאשׁוֹנִים שֶׁנִּתְגַּלָּה עֲוֹנָם – נִתְגַּלָּה קִצָּם, אַחֲרוֹנִים שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם – לֹא נִתְגַּלָּה קִצָּם", ופירש"י:"שֶׁנִּתְגַּלָּה עֲוֹנָם – לֹא הָיוּ מְכַסִּין פִּשְׁעֵיהֶם. נִתְגַּלָּה קִצָּם – 'לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם' (יִרְמְיָה כ ט). אַחֲרוֹנִים לֹא נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם – בְּנֵי מִקְדַשׁ שֵׁנִי רְשָׁעִים הָיוּ בַסֵּתֶר".
הַפְּשָׁט הַפָּשׁוּט בְּדִבְרֵי חֲזַ”ל כְּלוֹמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוּא: אֶת חֶטְאֵי אַנְשֵׁי בַּיִת רִאשׁוֹן כֻּלָּם רָאוּ, הֵם הָיוּ גְּלוּיִם לְעֵין כֹּל, וְלָכֵןהָיְתָה קִצְבָה לִזְמַן הַגָּלוּת – שִׁבְעִים שָׁנָה. מָה שֶׁאֵין כֵן בְּבַיִת שֵׁנִי, עָשׂוּ אֶת הָעֲבֵרוֹת בַּסֵּתֶר, וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶעֶנְשׁוּ בַּגָּלוּת הָאֲרֻכָּה וְהָאֲיֻמָּה, מִמֶּנָּה סוֹבְלִים אָנוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
אַךְ נִתָּן לְפָרֵשׁ אֶת דִּבְרֵי חֲזַ”ל כְּלוֹמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּאֹפֶן נוֹסָף. לֹא שֶׁהַחֲטָאִים הָיוּ גְּלוּיִים לְכָל הָעוֹלָם, הֵם הָיוּ גְּלוּיִיםלָאָדָם הַחוֹטֵא עַצְמוֹ. הוּא הִכִּיר בְּחֶטְאוֹ וְהִצְטַעֵר עָלָיו. מִשּׁוּם כָּךְ עָנְשָׁם לֹא הָיָה חָמוּר כָּל כָּךְ כְּעָנְשָׁם שֶׁל אַנְשֵׁי בַּיִת שֵׁנִי שֶׁעֲוֹנָם לֹא הָיָה גָלוּי לִפְנֵיהֶם, הֵם לֹא הִכִּירוּ בְחֶטְאָם, וְעַל כָּךְ נֶעֶנְשׁוּ בְּעֹנֶשׁ שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה!
רוֹאִים מִכָּאן יְסוֹד נוֹרָא. כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, אֲפִלּוּ בַּחֲטָּאִים הַחֲמוּרִים בְּיוֹתֵר, כַּעֲבוֹדָה זָרָה,גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים – אִם מַצְפּוּנוֹ מֵעִיק עָלָיו, אִם בְּלִבּוֹ בֶּאֱמֶת כּוֹאֵב לוֹ שֶׁחָטָא – זוֹהִי כְּבָר הַתְחָלַת הַתְּשׁוּבָה.
"רִאשׁוֹנִים נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם" – הֶעָוֹן הָיָה גָלוּי לֹא לַצִּבּוּר – אֶלָּא לְעַצְמָם! כְּשֶׁהֵם חָטְאוּ בַּחֲטָּאִים הַנּוֹרָאִים הֵם הִרְגִּישׁוּ שֶׁחָטְאוּ, וְאָז נִתְגַּלָּה קִצָּם, הָיָה סוֹף לָעֹנֶשׁ וְאַחֲרֵי שִׁבְעִים שָׁנָהנִגְאֲלוּ.
אַחֲרוֹנִים שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם, שֶׁהַחֵטְא לֹא הָיָה גָּלוּי לָהֶם, לֹא הִרְגִּישׁוּ נְקִיפוֹת מַצְפּוּן, לֹא הֵבִינוּ מֶה עָשׂוּ – לֹא נִתְגַּלָּה קִצָּם. הָיְתָה כָּאן הַנְהָגָה שֶׁל מִדָּה כְנֶגֶד מִדָּה, אִי גִלּוּי עֲווֹנָם גָּרַם לְאִי גִלּוּי קִצָּם. הָאֲדִישׁוּת גָּרְמָה לַגָּלוּת הַנִּמְשֶׁכֶת עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
//////////////////
הַחַיִּים הֵם פַּחזֶבֶל...
וְרַבִּים הִסְכִּימוּ עִמִּי, שֶׁהַחַיִּים שֶׁלָּהֶם זֶבֶל, אֲנָשִׁים פַּח זֶבֶל, וְהָאִשָּׁה מְשַׁמֶּשֶׁת כְּשַׂקִּית שֶׁל הַזֶּבֶל, וְנִשְׁאַר לָעִירִיָּה רַק לְפַנּוֹת אֶת הַמִּשְׁפָּחָה לַמִּזְבָּלָה הָעִירוֹנִית...
שָׁמַעְתִּי מִזּוּג אֶחָד שֶׁהָלַךְ לִקְנִיּוֹת בַּ"מַּשְׁבִּיר", וְרָאוּ שָׁם כּוֹסוֹת מִקֶּרָמִיקָה עִם כִּתּוּבִיּוֹת. כִּתּוּבִית אַחַת אָמְרָה:"הָאַבָּא הַטּוֹב בְּיוֹתֵר". הַשְּׁנִיָּה אָמְרָה: "אִמָּא הֲכִי טוֹבָה בָּעוֹלָם". וְכֵן: "סַבְתָּא הַטּוֹבָה בָּעוֹלָם". וְעוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה כִּתּוּבִיּוֹת. חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי שֶׁלִּפְעָמִים הַטּוֹב נִמְצָא רַק עַל הַכּוֹס, וּכְשֶׁנִּשְׁבֶּרֶת הַכּוֹס אֵין אַף אֶחָד טוֹב... מִכָּל מָקוֹם, הַזּוּג הַזֶּה סִפֵּר לִי שֶׁרָאָה כִּתּוּבִית מְעַנְיֶנֶת, לֹא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר – "הַחַיִּים הֵםפַּח זֶבֶל". הָיָה כְּדַאי לִרְכֹּשׁ כַּמָּה כּוֹסוֹת כָּאֵלֶּה, כְּדֵי לְהַרְאוֹת לָעוֹלָם מַה חוֹשְׁבִים הַחִלּוֹנִיִּים עַל הַחַיִּים שֶׁל עַצְמָם.
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶּהוּ אַחַד הַמִּשְׁפָּטִים הַיְחִידִים שֶׁהַחִלּוֹנִים צוֹדְקִים בָּהֶם. הֵם צוֹדְקִים, כִּי חַיִּים בְּלִי תּוֹרָה הֵם חַיִּים בַּזֶּבֶל. אָמַרְתִּי אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ בְּהַרְצָאָה,...
אִם מַצְפּוּנוֹ מֵעִיק עָלָיו, אִם בְּלִבּוֹ בֶּאֱמֶת כּוֹאֵב לוֹ שֶׁחָטָא – זוֹהִי כְּבָר הַתְחָלַת הַתְּשׁוּבָה.
בְּחֲזַ”ל כְּלוֹמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יוֹמָא ט, עמוד ב) כְּתוּבִים דְּבָרִים כַּדָּרְבָּנוֹת: "מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן מִפְּנֵי מָה חָרַב? מִפְּנֵי שְׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁהָיוּ בּוֹ: עֲבוֹדָה זָרָה, וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִיםוכו'. אֲבָל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים, מִפְּנֵי מַה חָרַב? – מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בּוֹ שִׂנְאַת חִנָּם".
מַמְשִׁיכָה הַגְּמָרָא: "רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמְרֵי תַּרְוַיְהוּ: רִאשׁוֹנִים שֶׁנִּתְגַּלָּה עֲוֹנָם – נִתְגַּלָּה קִצָּם, אַחֲרוֹנִים שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם – לֹא נִתְגַּלָּה קִצָּם", ופירש"י:"שֶׁנִּתְגַּלָּה עֲוֹנָם – לֹא הָיוּ מְכַסִּין פִּשְׁעֵיהֶם. נִתְגַּלָּה קִצָּם – 'לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם' (יִרְמְיָה כ ט). אַחֲרוֹנִים לֹא נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם – בְּנֵי מִקְדַשׁ שֵׁנִי רְשָׁעִים הָיוּ בַסֵּתֶר".
הַפְּשָׁט הַפָּשׁוּט בְּדִבְרֵי חֲזַ”ל כְּלוֹמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוּא: אֶת חֶטְאֵי אַנְשֵׁי בַּיִת רִאשׁוֹן כֻּלָּם רָאוּ, הֵם הָיוּ גְּלוּיִם לְעֵין כֹּל, וְלָכֵןהָיְתָה קִצְבָה לִזְמַן הַגָּלוּת – שִׁבְעִים שָׁנָה. מָה שֶׁאֵין כֵן בְּבַיִת שֵׁנִי, עָשׂוּ אֶת הָעֲבֵרוֹת בַּסֵּתֶר, וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶעֶנְשׁוּ בַּגָּלוּת הָאֲרֻכָּה וְהָאֲיֻמָּה, מִמֶּנָּה סוֹבְלִים אָנוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
אַךְ נִתָּן לְפָרֵשׁ אֶת דִּבְרֵי חֲזַ”ל כְּלוֹמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּאֹפֶן נוֹסָף. לֹא שֶׁהַחֲטָאִים הָיוּ גְּלוּיִים לְכָל הָעוֹלָם, הֵם הָיוּ גְּלוּיִיםלָאָדָם הַחוֹטֵא עַצְמוֹ. הוּא הִכִּיר בְּחֶטְאוֹ וְהִצְטַעֵר עָלָיו. מִשּׁוּם כָּךְ עָנְשָׁם לֹא הָיָה חָמוּר כָּל כָּךְ כְּעָנְשָׁם שֶׁל אַנְשֵׁי בַּיִת שֵׁנִי שֶׁעֲוֹנָם לֹא הָיָה גָלוּי לִפְנֵיהֶם, הֵם לֹא הִכִּירוּ בְחֶטְאָם, וְעַל כָּךְ נֶעֶנְשׁוּ בְּעֹנֶשׁ שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה!
רוֹאִים מִכָּאן יְסוֹד נוֹרָא. כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, אֲפִלּוּ בַּחֲטָּאִים הַחֲמוּרִים בְּיוֹתֵר, כַּעֲבוֹדָה זָרָה,גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים – אִם מַצְפּוּנוֹ מֵעִיק עָלָיו, אִם בְּלִבּוֹ בֶּאֱמֶת כּוֹאֵב לוֹ שֶׁחָטָא – זוֹהִי כְּבָר הַתְחָלַת הַתְּשׁוּבָה.
"רִאשׁוֹנִים נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם" – הֶעָוֹן הָיָה גָלוּי לֹא לַצִּבּוּר – אֶלָּא לְעַצְמָם! כְּשֶׁהֵם חָטְאוּ בַּחֲטָּאִים הַנּוֹרָאִים הֵם הִרְגִּישׁוּ שֶׁחָטְאוּ, וְאָז נִתְגַּלָּה קִצָּם, הָיָה סוֹף לָעֹנֶשׁ וְאַחֲרֵי שִׁבְעִים שָׁנָהנִגְאֲלוּ.
אַחֲרוֹנִים שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם, שֶׁהַחֵטְא לֹא הָיָה גָּלוּי לָהֶם, לֹא הִרְגִּישׁוּ נְקִיפוֹת מַצְפּוּן, לֹא הֵבִינוּ מֶה עָשׂוּ – לֹא נִתְגַּלָּה קִצָּם. הָיְתָה כָּאן הַנְהָגָה שֶׁל מִדָּה כְנֶגֶד מִדָּה, אִי גִלּוּי עֲווֹנָם גָּרַם לְאִי גִלּוּי קִצָּם. הָאֲדִישׁוּת גָּרְמָה לַגָּלוּת הַנִּמְשֶׁכֶת עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
//////////////////
הַחַיִּים הֵם פַּחזֶבֶל...
וְרַבִּים הִסְכִּימוּ עִמִּי, שֶׁהַחַיִּים שֶׁלָּהֶם זֶבֶל, אֲנָשִׁים פַּח זֶבֶל, וְהָאִשָּׁה מְשַׁמֶּשֶׁת כְּשַׂקִּית שֶׁל הַזֶּבֶל, וְנִשְׁאַר לָעִירִיָּה רַק לְפַנּוֹת אֶת הַמִּשְׁפָּחָה לַמִּזְבָּלָה הָעִירוֹנִית...
שָׁמַעְתִּי מִזּוּג אֶחָד שֶׁהָלַךְ לִקְנִיּוֹת בַּ"מַּשְׁבִּיר", וְרָאוּ שָׁם כּוֹסוֹת מִקֶּרָמִיקָה עִם כִּתּוּבִיּוֹת. כִּתּוּבִית אַחַת אָמְרָה:"הָאַבָּא הַטּוֹב בְּיוֹתֵר". הַשְּׁנִיָּה אָמְרָה: "אִמָּא הֲכִי טוֹבָה בָּעוֹלָם". וְכֵן: "סַבְתָּא הַטּוֹבָה בָּעוֹלָם". וְעוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה כִּתּוּבִיּוֹת. חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי שֶׁלִּפְעָמִים הַטּוֹב נִמְצָא רַק עַל הַכּוֹס, וּכְשֶׁנִּשְׁבֶּרֶת הַכּוֹס אֵין אַף אֶחָד טוֹב... מִכָּל מָקוֹם, הַזּוּג הַזֶּה סִפֵּר לִי שֶׁרָאָה כִּתּוּבִית מְעַנְיֶנֶת, לֹא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר – "הַחַיִּים הֵםפַּח זֶבֶל". הָיָה כְּדַאי לִרְכֹּשׁ כַּמָּה כּוֹסוֹת כָּאֵלֶּה, כְּדֵי לְהַרְאוֹת לָעוֹלָם מַה חוֹשְׁבִים הַחִלּוֹנִיִּים עַל הַחַיִּים שֶׁל עַצְמָם.
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶּהוּ אַחַד הַמִּשְׁפָּטִים הַיְחִידִים שֶׁהַחִלּוֹנִים צוֹדְקִים בָּהֶם. הֵם צוֹדְקִים, כִּי חַיִּים בְּלִי תּוֹרָה הֵם חַיִּים בַּזֶּבֶל. אָמַרְתִּי אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ בְּהַרְצָאָה,...
Leer documento completo
Regístrate para leer el documento completo.