Janusz korchak y su filosofia educativa
Páginas: 8 (1911 palabras)
Publicado: 9 de junio de 2011
קורות חייו
יאנוש קורצ'אק נולד כהנריק גולדשמיט בעיר ורשה שבפולין, אז חלק מהאימפריה האוסטרית בשנת 1878 וגדל בבית יהודי מתבולל, שבו דיברו פולנית, יידיש ורוסית.
בשנת 1896, כשהיה קורצ'אק ככל הנראה בן 18, נפטר אביו, ועול פרנסת המשפחה נפל על כתפיו של הנער. בשנת 1898 השתמש לראשונה בשם העט "יאנוש קורצ'אק", כשהשתתף בתחרות ספרותית. בשנת 1901 יצא לאור ספרו הראשון, "ילדי הרחוב". בשנים 1898-1904 עסקקורצ'אק בכתיבה עיתונאית ולמד רפואה. עם סיום לימודיו נעשה רופא ילדים. במלחמת רוסיה-יפן, בשנים 1905-1906 שירת כרופא צבאי. לאחר המלחמה חזר לעיסוקו כרופא ילדים, בוורשה.
בשנים 1907-1908 השתלם בברלין. כאשר חזר לוורשה, עבד בבית חולים, טיפל בילדים והדריך במחנה קיץ לילדים ממשפחות מצוקה.
בשנת 1911 החל קורצ'אק לנהל את בית היתומים, שבו גרו ולמדו יתומים יהודים. המוסד נוהל כבית ספר דמוקרטי.
בשנת1914, עם תחילתה של מלחמתהעולם הראשונה, שירת קורצ'אק שוב כרופא צבאי, ובזמנו הפנוי כתב מאמרים שעסקו בחינוך. עם תום המלחמה בשנת 1918 , חזר לוורשה, קודם למתן העצמאות לפולין. הוא חזר לנהל את בית היתומים שלו, ולפי בקשת הממשלה הקים בית יתומים נוסף, ליתומים שאינם יהודים.
בתחילת שנות ה-30 הגיש תוכנית ברדיו הפולני, אשר זכתה לפופולאריות עצומה, אך בוטלה בלחצם של חוגים אנטישמיים. ב־1934 וב־1936 ביקר בא"י, ופגש רבים מחניכיו שעלוארצה. ביקורים אלה הגבירו את התקפות האנטישמיים.
בשנת1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, התנדב קורצ'אק בשלישית לשירות צבאי בצבא פולין, אך נדחה מחמת גילו.
כאשר הקימו הגרמנים את גטו ורשה, בשנת 1940 , אולץ בית היתומים היהודי לעבור אל הגטו, ובית היתומים לילדים שאינם יהודים הופקע מידי קורצ'אק. קורצ'אק עבר לגטו יחד עם חניכיו היהודים. בית היתומים המשיך לפעול במתכונת בית הספר הדמוקרטי במשך כשנתיים, בתנאם הקשיםששררו בגטו.
ב-5 באוגוסט 1942 באו הנאצים כדי לקחת את היתומים וחלק מסגל העובדים למחנה השמדה טרבלינקה. אחדים מידידיו הפולנים, שהיו בעלי השפעה בשלטון הגרמני ובמחתרת הפולנית, הציעו לקורצ'אק להציל את חייו, אך סירב, ויחד עם סטפה וילצ'ינסקה, שותפתו המרכזית בניהול בית היתומים, נשאר עם חניכיו ברגעיהם האחרונים. קורצ'אק הרגיע את היתומים וסיפר להם שהם ביחד יוצאים לטיול. יחד עם כמה מן העובדות שלו, הלך עם היתומיםאל המוות בידי הנאצים.
בית היתומים ברחוב קרוכמאלנה 92 בבורשה
גולת הכותרת של פועלו החינוכי היתה בהקמתו וניהולו של בית היתומים בורשה. הסיבות החינוכיות להקמתו היו:
1. כאשר ביקר בבתי יתומים אחרים, דימה אותם לבתי סוהר באורח החיים שבהם וביחס המבוגרים לילדים שנראו כשל סוהר ואסיר.
2. היחס בין הילדים וההנהלה במקומות בהם ביקר, היה ללא כל הבנה הדדית והילדים היו כפופים לפקודות ולתקנות חמורותהנקבעות על ידי ההנהלה.
3. הילדים היו נתונים באווירה מתמדת של פחד, שקר, מלשינות ולא היה שיתוף פעולה בינם לבין מוריהם.
4. קורצ'אק רצה לבסס בית יתומים על הבנה הדדית בין מבוגרים לילדים ועל כבוד והערכה לילדים.
5. קורצ'אק התעניין בעולמו הרוחני והגופני של הילד הבריא בכל גילוייו, בתהליכי התפתחותו ובפעולות הגומלין שלו עם הסביבה.
ובכך בשנת 1911 נכנס קורצ'אק לבית היתומים ברחוב קרוכמאלנה אשר נבנה לפיתוכניותיו והוא מנהלו.
תהליך קבלת ילד לבית היתומים
ילד שנכנס לתקופת ניסיון בבית היתומים היה צריך להיות בן מעל ל-7 שנים וללא פיגור שכלי ומחלה.
כל חבר חדש היה מקבל לפרק זמן של שלושה חודשים אפוטרופוס מבין התלמידים הותיקים שהיה יועצו, מדריכו ומגנו של החדש. האפוטרופוס היה מסביר לחדש את כל סדרי המקום ומסייע לו להכיר את כל הנהלים, הנוהגים והתקנות ומראה לו כיצד להתנהג לפי המקובל. לאחר כחודש מהגעתהחניך החדש נערך משאל עם בקרב כל ילדי בית היתומים ובו כל ילד מתבקש להצביע ולהגדיר את יחסו לחניך החדש. הצביעו על שלוש אפשרויות:
פלוס: משמעו "אהוד עלי"
מינוס: משמעו "שנוא אבל עדיין איני מכיר אותו"
אפס: "אני אדיש כלפיו"
חניך חדש שקיבל הרבה מינוסים היה מוגדר "חשוד" ולמשפחתו הייתה מגיעה הודעה שנשקפת לו סכנה של הוצאה מהמוסד. לאחר שנה נערך עליו משאל נוסף בקרב החניכים ובו התבקשו לתת לחניך החדש את דרגת אזרחותובבית היתומים.
אורה החיים בבית היתומים
בבית היתומים של קורצ'אק גדלו ילדים יתומים עניים ועזובים. מבנה בית היתומים היה מלא אור ואוויר והחיים בהם היו מאורגנים במסגרת שהניחה מקום רב לשוויון ולחופש. כל ילדי בית היתומים לבשו תלבושת אחידה על מנת לא לקפח את אלו שמשפחותיהם אינם שולחות להם בגדים. בילדים שהתקבלו לבית היתומים היה קורצ'אק מטפל בעצמו, מספר את שערותיהם, גוזז את...
יאנוש קורצ'אק נולד כהנריק גולדשמיט בעיר ורשה שבפולין, אז חלק מהאימפריה האוסטרית בשנת 1878 וגדל בבית יהודי מתבולל, שבו דיברו פולנית, יידיש ורוסית.
בשנת 1896, כשהיה קורצ'אק ככל הנראה בן 18, נפטר אביו, ועול פרנסת המשפחה נפל על כתפיו של הנער. בשנת 1898 השתמש לראשונה בשם העט "יאנוש קורצ'אק", כשהשתתף בתחרות ספרותית. בשנת 1901 יצא לאור ספרו הראשון, "ילדי הרחוב". בשנים 1898-1904 עסקקורצ'אק בכתיבה עיתונאית ולמד רפואה. עם סיום לימודיו נעשה רופא ילדים. במלחמת רוסיה-יפן, בשנים 1905-1906 שירת כרופא צבאי. לאחר המלחמה חזר לעיסוקו כרופא ילדים, בוורשה.
בשנים 1907-1908 השתלם בברלין. כאשר חזר לוורשה, עבד בבית חולים, טיפל בילדים והדריך במחנה קיץ לילדים ממשפחות מצוקה.
בשנת 1911 החל קורצ'אק לנהל את בית היתומים, שבו גרו ולמדו יתומים יהודים. המוסד נוהל כבית ספר דמוקרטי.
בשנת1914, עם תחילתה של מלחמתהעולם הראשונה, שירת קורצ'אק שוב כרופא צבאי, ובזמנו הפנוי כתב מאמרים שעסקו בחינוך. עם תום המלחמה בשנת 1918 , חזר לוורשה, קודם למתן העצמאות לפולין. הוא חזר לנהל את בית היתומים שלו, ולפי בקשת הממשלה הקים בית יתומים נוסף, ליתומים שאינם יהודים.
בתחילת שנות ה-30 הגיש תוכנית ברדיו הפולני, אשר זכתה לפופולאריות עצומה, אך בוטלה בלחצם של חוגים אנטישמיים. ב־1934 וב־1936 ביקר בא"י, ופגש רבים מחניכיו שעלוארצה. ביקורים אלה הגבירו את התקפות האנטישמיים.
בשנת1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, התנדב קורצ'אק בשלישית לשירות צבאי בצבא פולין, אך נדחה מחמת גילו.
כאשר הקימו הגרמנים את גטו ורשה, בשנת 1940 , אולץ בית היתומים היהודי לעבור אל הגטו, ובית היתומים לילדים שאינם יהודים הופקע מידי קורצ'אק. קורצ'אק עבר לגטו יחד עם חניכיו היהודים. בית היתומים המשיך לפעול במתכונת בית הספר הדמוקרטי במשך כשנתיים, בתנאם הקשיםששררו בגטו.
ב-5 באוגוסט 1942 באו הנאצים כדי לקחת את היתומים וחלק מסגל העובדים למחנה השמדה טרבלינקה. אחדים מידידיו הפולנים, שהיו בעלי השפעה בשלטון הגרמני ובמחתרת הפולנית, הציעו לקורצ'אק להציל את חייו, אך סירב, ויחד עם סטפה וילצ'ינסקה, שותפתו המרכזית בניהול בית היתומים, נשאר עם חניכיו ברגעיהם האחרונים. קורצ'אק הרגיע את היתומים וסיפר להם שהם ביחד יוצאים לטיול. יחד עם כמה מן העובדות שלו, הלך עם היתומיםאל המוות בידי הנאצים.
בית היתומים ברחוב קרוכמאלנה 92 בבורשה
גולת הכותרת של פועלו החינוכי היתה בהקמתו וניהולו של בית היתומים בורשה. הסיבות החינוכיות להקמתו היו:
1. כאשר ביקר בבתי יתומים אחרים, דימה אותם לבתי סוהר באורח החיים שבהם וביחס המבוגרים לילדים שנראו כשל סוהר ואסיר.
2. היחס בין הילדים וההנהלה במקומות בהם ביקר, היה ללא כל הבנה הדדית והילדים היו כפופים לפקודות ולתקנות חמורותהנקבעות על ידי ההנהלה.
3. הילדים היו נתונים באווירה מתמדת של פחד, שקר, מלשינות ולא היה שיתוף פעולה בינם לבין מוריהם.
4. קורצ'אק רצה לבסס בית יתומים על הבנה הדדית בין מבוגרים לילדים ועל כבוד והערכה לילדים.
5. קורצ'אק התעניין בעולמו הרוחני והגופני של הילד הבריא בכל גילוייו, בתהליכי התפתחותו ובפעולות הגומלין שלו עם הסביבה.
ובכך בשנת 1911 נכנס קורצ'אק לבית היתומים ברחוב קרוכמאלנה אשר נבנה לפיתוכניותיו והוא מנהלו.
תהליך קבלת ילד לבית היתומים
ילד שנכנס לתקופת ניסיון בבית היתומים היה צריך להיות בן מעל ל-7 שנים וללא פיגור שכלי ומחלה.
כל חבר חדש היה מקבל לפרק זמן של שלושה חודשים אפוטרופוס מבין התלמידים הותיקים שהיה יועצו, מדריכו ומגנו של החדש. האפוטרופוס היה מסביר לחדש את כל סדרי המקום ומסייע לו להכיר את כל הנהלים, הנוהגים והתקנות ומראה לו כיצד להתנהג לפי המקובל. לאחר כחודש מהגעתהחניך החדש נערך משאל עם בקרב כל ילדי בית היתומים ובו כל ילד מתבקש להצביע ולהגדיר את יחסו לחניך החדש. הצביעו על שלוש אפשרויות:
פלוס: משמעו "אהוד עלי"
מינוס: משמעו "שנוא אבל עדיין איני מכיר אותו"
אפס: "אני אדיש כלפיו"
חניך חדש שקיבל הרבה מינוסים היה מוגדר "חשוד" ולמשפחתו הייתה מגיעה הודעה שנשקפת לו סכנה של הוצאה מהמוסד. לאחר שנה נערך עליו משאל נוסף בקרב החניכים ובו התבקשו לתת לחניך החדש את דרגת אזרחותובבית היתומים.
אורה החיים בבית היתומים
בבית היתומים של קורצ'אק גדלו ילדים יתומים עניים ועזובים. מבנה בית היתומים היה מלא אור ואוויר והחיים בהם היו מאורגנים במסגרת שהניחה מקום רב לשוויון ולחופש. כל ילדי בית היתומים לבשו תלבושת אחידה על מנת לא לקפח את אלו שמשפחותיהם אינם שולחות להם בגדים. בילדים שהתקבלו לבית היתומים היה קורצ'אק מטפל בעצמו, מספר את שערותיהם, גוזז את...
Leer documento completo
Regístrate para leer el documento completo.